מהי אגורפוביה ואיך מטפלים בפחד ממקומות ציבוריים ?
אגורפוביה (בתרגום חופשי: "פחד מכיכר השוק") היא הפרעה נפשית, אשר מבחינה מעשית משתייכת לקטגוריה של הפרעות חרדה. המדובר בפחד ממקומות ציבוריים, אשר האדם החווה אותו חושש – באופן שאינו נתפס כרציונלי על ידי מרבית האנשים – שהוא יילכד או יתקשה לקבל עזרה במידה ויזדקק לה.
למרות שלא מדובר בהפרעה נפשית נפוצה יתר על המידה, אין ספק שאנשים הסובלים ממנה נמצאים בבעיה. אגורפוביה משפיעה בצורה קיצונית על חייו של האדם, אולם צריך לזכור שזוהי בעיה נפשית ברת טיפול.
ההשלכות של אגורפוביה
ברמת ההגדרה, אדם יוגדר כסובל מאגורפוביה כאשר יחול אצלו חשש מלפחות שניים מבין חמשת המצבים הבאים: הימצאות במקומות פתוחים הומי אדם, הימצאות במקומות סגורים הומי אדם, שימוש בתחבורה הציבורית, עמידה בתור או בתוך קהל והימצאות לבד מחוץ לבית.
מצבים אלו יעוררו אצל האגורפוב חרדות ופחדים, בעיקר עקב החשש שהוא יתקשה להיחלץ מהמקומות האלה או יתקשה לקבל עזרה במקרה של תסמינים שונים שיחוו (למשל התקף פאניקה). רבים מאלו הסובלים מאגורפוביה חוו בעברם התקף פאניקה אחד לפחות, מה שגורם להם להימנע משהות במקומות דומים לאלו אשר בהם חוו את ההתקף. בכך נוצר מעין מעגל קסמים המחזק את עצמו ומשבש את שגרת החיים של האדם משמעותית.
אדם אשר סובל מאגורפוביה יתקשה להתנהל בחברה. הוא יחשוב כי מקומות שאי אפשר להימנע מהם, ושבפועל הם חסרי סיכון ממשי עבורו, יהיו בבחינת מקומות הרי אסון. כאשר הוא יימנע מהשהות בהם הוא יחוש תחושות שהוא יגדיר כחיוביות, דוגמת הקלה. בפועל מדובר בחיזוק שלילי שרק מגדיל את חוסר האונים של האדם, שמנתח באופן שגוי את הסיטואציה. ככל שהוא נמנע יותר ויותר מהשהות במקומות שהוא מגדיר כ"מסוכנים", כך הבעיה רק עלולה להתעצם.
השפעה אפשרית נוספת של אגורפוביה על חייו של האדם נוגעת לקשרים שלו עם הזולת. מעבר לאותה הימנעות ממקומות שונים, כפי שהסברנו קודם לכן, אנשים הסובלים מאגורופוביה יחושו ביטחון רק כשהם מגיעים למקומות אלה עם אדם קרוב או כזה שהם סומכים עליו. בכך נוצרת תלות הפוגעת עוד יותר בעצמאות של האדם.
אבחון הבעיה
אבחון אגורפוביה אינה דבר פשוט, כאשר חלק מרכזי מהקושי הוא שיש מצבים נפשיים אחרים שעלולים להיות דומים בחלק מהאספקטים. ייתכן שהגבולות בין אגורפוביה לבין מצבים דוגמת פוביות ספציפיות, הפרעות פאניקה, חרדות נטישה, חרדות חברתיות וכדומה יהפכו לברורים פחות. לכן חשוב לבחון היטב את דפוסי הבעיה שהאדם סובל ממנה, אבחון הנעשה כמובן על ידי בעלי מקצוע.
איך ניתן לטפל באגורפוביה?
ההתמודדות עם אגורפוביה היא לרוב ממושכת, כאשר אנשים הסובלים מכך יחוו זאת בדרך כלל לתקופה של כמה חודשים לפחות. החדשות המעודדות הן שיש כיום מספיק טיפולים שעשויים להתגלות כיעילים, דוגמת טיפול קוגניטיבי התנהגותי. במסגרת הטיפול חושפים בדרך כלל את האדם באופן הדרגתי למושא הפחד, כך שהוא יבין שהשד אינו נורא כל כך ויפחית את מפלס הפחד. תוך כדי מזהים את האמונות השגויות ואת הפרשנויות של האדם לסיטואציות, במטרה לבנת מערכת חדשה של אמונות שתשפיע על ההתנהגות. לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ניתן להוסיף טיפולים תרופתיים, דוגמת נוגדי דיכאון המשתלבים בתוכנית הטיפולים המקיפה יותר.
מקורות מידע:
コメント