בטיפול זוגי לומדים למה זה בסדר שאנחנו שונים ולמה זוגיות מוצלחת היא אומנות של ניהול שינויים?
למה זה נורמלי שאנחנו שונים ולמה בהתחלה לא הרגשנו את הפערים? איך טיפול זוגי עוזר ליצור איזון בין "אני" ל"אנחנו"? גלו, למה אנחנו עוברים משלבים של סימביוזה לנפרדות בזוגיות.
מאת: גדי ליפשיץ מטפל זוגי ומשפחתי באזור המרכז* מהי הסבירות ששני אנשים הנושאים מטען גנטי שונה, שגדלו במשפחות שונות וחוו חוויות חיים שונות, ירצו את אותם הדברים? יחשבו בצורה דומה? יהיו בעלי אותן רגישויות? התשובה היא כמובן שהסבירות לכך שואפת ל-"0" או בוודאי קטנה ביותר. מכאן ניתן בקלות להבין כי המקור הראשון למורכבות האינסופית של זוגיות, היא השונות המובנית שקיימת בין בני זוג.
למה בתחילת הקשר לא מרגישים בשוני ביננו ולמה זה בסדר שאנחנו שונים?
שונות זו אינה בולטת לרוב בתחילת הקשר, בשלב ההתאהבות, שרבים מתייחסים אליו כמעין שלב "פסיכוטי", שני בני הזוג מרגישים תחושה של "תאימות", Twinship, אנחנו חושבים דומה, רוצים את אותו הדבר והכל אפילו ללא מילים…
האופוריה בדרך כלל חולפת, ואז בני הזוג מתחילים להבחין בשונות הקיימת ביניהם. שונות זו מתחילה, פעמים רבות, ליצור מתח, להצית קונפליקטים ולגרום לתחושת אכזבה ולשאלות לגבי מידת ההתאמה האמיתית. תופעות אלו מתרחשות אצל זוגות רבים והיא לא מעידה כאמור על בעיתיות בקשר, אלא דווקא על אנושיותו ועל הנורמאליות שבו. ועדיין את השונות הנורמאלית הזאת צריך "לנהל" על מנת להצליח לבנות מרחב משותף של "אנחנו" לצד המרחב האישי "אני" לכל אחד מבני הזוג. המרחב של ה"אנחנו" הוא המרחב בו בני הזוג בונים תמהיל משותף של התנהגויות, ערכים ודרכי פעולה מוסכמות, והוא צריך להוות מרחב בו מתקיימת מעין סינתזה בין שני מרחבי ה"אני" של כל אחד מבני הזוג.
איך המחקרים בטיפול זוגי מסבירים את הצורך בסמביוזה ובנפרדות במערכות יחסים?
בספרות המחקרית ניתן למצוא את מודל ההתפתחות הזוגי של באדר ופיטרסון (1980). המודל שלהם מבוסס על התיאוריה ההתפתחותית של מרגרט מאהלר אודות שלבי התפתחות נורמאליים והאב-נורמאליים (לא נורמאליים) של תינוק – Separation Individuation.
על פי באדר ופיטרסון, זוגיות מתחילה בשלב סימביוטי ומשם עוברת לאינדיווידואציה. מעבר זה מקביל בהכרה של בני הזוג בשונות ביניהם ובמרחב של ה״אני״ שכל אחד מבני הזוג רוצה לשמר בזוגיות. על פי המודל ההתפתחותי, המטרה היא להגיע בסופו של דבר לשלב של תלות הדדית בו מתקיים איזון בין מרחבי האני של כל אחד מבני הזוג לבין מרחב ה"אנחנו"
איך בטיפול הזוגי יוצרים איזון בין "אני" ל"אנחנו"?
השלב הראשון הוא עצם ההכרה בנורמאליות של השונות ולכן בצורך לפתח מרחב משותף של "אנחנו". שלב ההכרה הוא קריטי כי הוא זה שמאפשר גם את ההכלה של עצם קיומה של שונות, את האמפתיה ההדדית וכן את הסקרנות של שני בני הזוג אחד כלפי השני.
השלב הבא הוא השלב של למידת השונות ובעצם למידת "החומרים" שכל אחד מבני הזוג בנוי מהם. מתוך הסקרנת ההדדית ניתן ללמוד על גודלה של השונות הזוגית באזורים ובנושאים שונים.
מכאן מתחיל בעצם תהליך הבנייה של ה"אנחנו" – על מה אנו מסכימים בקלות? היכן מצויים הנושאים שכל אחת ואחד מבני הזוג לא יכול לוותר או להתפשר עליהם? היכן כל אחד מהצדדים מוכן להתפשר? מה אנחנו רוצים לבנות ביחד כסיפור חדש של שנינו?
התהליך המתואר הוא אינו חד-פעמי, אלא צריך ללוות את הזוגיות במהלך השנים זאת מכיוון שבני הזוג משתנים ואיתם הציפיות והצרכים שלהם. נדרשת לכן התאמה דינמית של מרחב ה"אנחנו" ובמיוחד כאשר נכנסים ילדים לתמונה.
בשורה התחתונה - מה עושים בטיפול הזוגי כדי לנהל את השונות?
בתהליך טיפולי זוגי, המטפל מסייע לבני הזוג לעבור את המסע ההתפתחותי שלהם, לא להיבהל במעבר מהסימביוזה לצורך באינדיווידואציה זאת לצד הבנייה של המרחב הזוגי המשותף והגעה לאיזון של תלות והדדיות.
>> דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לכם למצוא את המאץ' למטפלת או למטפל שמתמחים בטיפול זוגי ומשפחתי שמומלצים באזור שלכם.
טיפול זוגי, משפחתי וטיפול ריגשי פסיכולוגי באזור המרכז: תל אביב, גבעתיים, רמת גן, פתח תקוה, גבעת שמואל, אזור, בת ים, חולון, ראשון לציון ראשל"צ, נס ציונה, רחובות, קריית אונו.
Comments