טיפול בהתמכרות בתיאוריה האדלריאנית
מאת: ענבר דביר, פסיכותרפסטית אדלריאנית ומטפלת רגשית
לטיפול בהתמכרות לפי התפיסה האדלראינית שלושה ממדים מרכזיים:
מטרתיות- ההתנהגות מכוונת מטרה: שייכות, הימנעות מדחייה וכאב, אי נוחות להתמודד עם סיטואציה לא נעימה או עם לחצי החיים .בבסיס כל התמכרות עומד הסבל הקשה הנובע מהיעדר תחושת שייכות, מהיעדר תחושת משמעות ומהיעדר תחושה של חוסר ערך עצמי הנובע מכך. המתמכר מוצא דרך לעקוף ביעילות וללא מאמץ את הסבל באמצעות ההתמכרות ובכך מחזיר לעצמו את תחושת השייכות, המשמעות והערך העצמי. (Shifron,1999)
יצירתיות– התמכרות היא בחירה יצירתית של האדם להתמודד עם קשיי החיים- פתרון מטרתי, יצירתי ונבחר לשם השגת משמעות ובריחה מתסכול, הנובע מיכולות לא מוגשמות(Shifron,2009) .
יציאה מאיזון הומיאוסטטי– מתמכרים לסמים, לאלכוהול, לעיסוק יצירתי, לעבודה, לכוח או לכל עיסוק המעניק להם תחושת ערך, משמעות ושייכות- פונים לנתיב ההתמכרות כדי להשיג איזון שהופר עקב הסבל שהם חווים, ובכך הם נענים לאיתותי הבקרה של המערכת ההומיאוסטזיס שלהם. אבל, באופן פרדוקסלי, ההתמכרות עצמה שמסלימה מפרה את האיזון ההומיאוסטזיס בגוף ובנפש (Shifron,1999).
טיפול בהתמכרות מתייחס לשלושת הממדים האלו.
שפרון (1999 בתוך: shifron 2009 ) מציינת כי מנקודת מבט אדלריאנית, התמכרות הינה התנהגות התפתחותית אשר חוזרת ונשנית מבחירה, ויוצרת אצל הפרט תחושה שההתנהגות אינה בשליטה. ההתנהגות ההתמכרותית, הינה למעשה, פתרון יצירתי, אותו האדם בוחר במטרה לברוח מפחדים קיומיים. ההתמכרות במובנה הרחב ביותר , על פי שפרון (1999) נובעת מהיעדר תחושות שייכות ומשמעות ומתחושת חוסר הערך העצמי הנובעת מחוסר זה; כלומר ההתמכרות היא התנהגות שעונה על המטרה של המתמכר, וכי הוא בוחר בה כדי להשיג תחושה של רווחה רגשית מידית, נטולת מאמץ והתמודדות במצבים יוצרי מתח, לחץ וכאב. התנהגות התמכרותית מגבירה בו את תחושת הערך ומעניקה לחיים משמעות זמנית. לעיתים קרובות ההתמכרות מתפתחת במטרה לתרום לקבוצה "הלא נכונה", כאשר הפרט מרגיש דחוי מהקבוצה "הנכונה" וגורמת לו לתחושת חוסר משמעות במשפחה, ביחסים החברתיים להרגלי עבודה עלובים וחוסר עניין בלימודים. לדברי דרייקורס Dreikurs, 1990) בתוך: כרמי,2011) כשאדם אינו מוצא עניין במעגלי החברה המשפחה והעבודה, תחושת הנחיתות תתבטא בשאיפה לחזק את העצמי במקום את האחר.
אדלר תיאר את המכורים כאנשים עם תחושת נחיתות מוגברת ,בעלי אינטרס חברתי לא מפותח ואינטרס אישי אנוכי מפותח מדי. האינטרס הראשוני שלהם מכוון לצרכים האישיים שלהם. הם עסוקים, יותר מדי בעצמם ואינם מבינים שסיפוק ותחושת שייכות באים ממקום של אכפתיות וביצוע פעולות לטובת אחרים, Croake,1981) בתוך: כרמי, 2011). דרייקורס מוסיף כי, בעיקר בקרב מכורים, נמצא אנשים שבנו את סגנון החיים שלהם בסיטואציה של פינוק רב. ילדים שפונקו מרגישים שהעולם אינו הוגן כלפיהם ומפתחים דימויים מעוותים של סביבתם. הם "לוקחים" מהעולם יותר מאשר תורמים לו ולא מכירים בכך שהם מצפים ליותר מאשר שהם מוכנים לתת (, Croake,1977 בתוך: כרמי, 2011). בקצה השני של אלה שפונקו בילדותם קיימים אלו שגדלו ללא אהבה. הם מרגישים מנוצחים וכתוצאה מכך הם מנסים לנצח אחרים. הם מרגישים שאחרים תמיד ניצלו אותם ולקחו מהם , Croake,1981) בתוך: כרמי, 2011).
שיפרון (1999Shifron, ) מסכמת רשימה של גורמים היכולים לשמש כמנבאים להתפתחות של התנהגות התמכרותית: 1 .ציפיות גבוהות, לא ריאליות מעצמך ומאחרים. 2 .חוויות טראומטיות לא פתורות בכל שלבי החיים. 3 .חוסר גבולות האופייניים למשפחות לא דמוקרטיות ולילדים מפונקים. 4 .התמכרויות של הורים או אחים. 5 .תחושות של דחייה על ידי ההורים.
שפרון (1999Shifron, ) מוסיפה כי אנשים יצירתיים במיוחד שלא מצאו דרך לממש באופן מספק את היצירתיות שלהם, נתונים במיוחד לסכנת התמכרות. במיוחד כשהיצירתיות אינה ממומשת באופן מועיל ומנותבת לתהליך התמכרות. תפיסה זו מדגישה את האחריות של הפרט ובחירתו בפתרון יצירתי, בעל יכולת להתפתחות, להתמודדות עם מצב קיומי נתון ועומדת בסתירה לתפיסות תיאורטיות אחרות אשר מגדירות "התמכרות" כהתנהגות שאינה בשליטת/ בחירת הפרט ואחריותו.
שפרון ( Shifron,1999) מציינת כי, במטרה להבין את התנהגותו ההתמכרותית של הפרט, יש להבין את סגנון חייו ולהיות מודעים למערך המשפחתי שלו. בהקשר זה מציינת שפרון (shifron, 2009 : shifron ,1999 In) כי אחד מן המשתנים המנבאים את התפתחותן של התנהגויות התמכרויות, הינו ציפיות גבוהות ובלתי מציאותיות מעצמי ומאחרים. הציפיות הללו מתפתחות בילדות המוקדמת מהסתכלותו של הילד על העולם והבנתו את מה מעריך העולם סביבו, ומתקבעות לכדי סגנון חייו. על פי דרייקורס (1968 Dreikurs בתוך: shifron 2009 ) ההורים הם הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים. הם המעודדים באישורם או בגינויים, הצלחה או כישלון של ילדיהם. הילד מפנים את האווירה המשפחתית בה הוא גדל, את המסרים אודות הערכים, האמונות וההתנהגויות המוערכים במסגרת משפחתית.
שפרון ואחרים (2010, (Shifron et.al מסבירים, כי בבסיס כל התמכרות נמצאת ההתמכרות לכוח, והיא מתרחשת כאשר לאדם אין תחושה איתנה של הוויית כוח- תסכול, תחושת נחיתות והרגשה של חוסר ערך עשויים להתאזן על ידי שימוש מופרז בהרגשת כוח. ההתמכרות לכוח היא פיסית, פסיכולוגית ורוחנית (הוליסטית). כאשר ילדים-מבוגרים, אינם בטוחים בחשיבותם ואין הם מודעים ליכולתם האמתית המולדת להשתייך, הם משתמשים ביוזמותיהם וביכולותיהם כדי לפתח אמצעים יצירתיים ביותר כדי להשיג לעצמם תחושת כוח. בעשותם כן, הם חשים כאילו הצליחו והבטיחו לעצמם תחושת שייכות. כוחו האישי של היחיד צומח מן היכולת היצירתית הטמונה בו. זוהי תחושה חזקה של מסוגלות להציב יעדים, לקבל החלטות, לפעול, לעשות, להשיג ולחוות סיפוק. זוהי המשמעות האמתית של הוויות בכוח. כל בן אנוש נולד עם פוטנציאל יצירתי להשיג תחושת כוח, השאלה היא כיצד ימומש פוטנציאל זה והאם יבוא לידי ביטוי רק בהקשר למטרות הפרט או גם לתועלת הסביבה.
רסמוסן Rasmussen, In : Shifron et.al,2010 ) ), מציין, שכוח עשוי לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: בהתפרצות, בהתנגדות פאסיבית, בעקשנות, בשכחה או בתוקפנות פאסיבית. תפקידו של המטפל האדלריאני במקרה זה, יהיה לעודד עוצמה והתנהגות של השתתפות, כדי למנוע התמכרות לכוח. ניובאואר,( Newbauer , In: Shifron et.al,2010 ) מציין כי התרופה של אדלר למכשול הכוח הינה שיתוף פעולה ופיתוח של אינטרס חברתי. המטפל האדלריאני יישקף למטופל, כי כוח שליטה באחרים עשוי להפוך למטרה מאכלת ומכלה כל, אשר מונעת מן הפרט לנוע קדימה וללמוד אסטרטגיות התנהלות אחרות. וכן,כדברי ג'וסטון ,(Joosten, In: Shifron et.al,2010) כי הפסיכולוגיה של האינדיבידואל מושתתת על חזון של כבוד האדם ושל שוויון. גברים ונשים נחשבים בעלי ערך מעצם עובדת היותם בני אנוש. ביחסי גומלין בין בני אדם, שוויון חברתי כולל מתן כבוד לאחרים וקבלת כבוד מהם. כבוד הדדי ניזון מנקודת המוצא הבסיסית של שוויון חברתי והדדיות. תובנות אלה עשויות לסייע למטופל בהתנהלותו בשלושת מעגלי החיים ובעיקר בעולם העבודה. בהקשר זה רסמוסן(Rasmussen, In:Shifron et.al,2010) ,מוסיף, כי על המטפל האדלריאני מוטלת המשימה להשתמש בעמדת הכוח שלו, אשר יכולה לשאת פשוט אופי של סמכות מאשרת וממליצה, כדי לסייע למטופל לחולל שינוי בדרך שבה הוא משתמש בכוחו –כלומר להוביל אותו ,לנוע במסלול חייו ,בסגנון שיהיה מתאים יותר לחיי חברה ולהרמוניה חברתית.
> > דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לך ולכם למצוא את המאץ' למטפלת רגשית או למטפל רגשי מומלצים באזור.
מקורות:
כרמי, ע. (2011) התמכרות לפי הפסיכולוגיה של אדלר, עבודת גמר ללימודי הפסיכותרפיה במכון אדלר.
Dreikurs Ferguson,E (2010) Mutual respect to the Need to the Belong and Contribute, paper
presented at NASAP convention in Minneapolis, MN On June 11, 2010,pp. 78-90.
Lavon,I., Shifron,R. (2018). Adler's use of Early recollections: Evidence in neuroscience research.UK Adlerian Year Book. Pp. 119-132.
Shiron,R. (1999) "Addictive behaviors :An Adlerian Perspective". In P .Prina, A Millar, C.Shelly& K.John, UK Adlerian Yearbook, pp.114-127. London: Adlerian Society for Individual Psychology.
Shifron R. (2008) Coping with Change: An Adlerian Model. .Adlerian Year Book. Pp70-78.
Shifron,R. (2009) "Addictions :"Workaholism" In P .Prina, A Millar, C.Shelly& K.John, UK Adlerian Yearbook, pp.107-117. London: Adlerian Society for Individual Psychology.
Shifron, R. (Spring 2010) "Adler's Need to Belong as a Key for Mental Health". The Journal of Individual Psychology, Vol. 66, No.1, (pp. 10-29).
Shifron,R.(2010) "Addictions-The Addiction to Powr". In P .Prina, A Millar, C.Shelly& K.John, UK Adlerian Yearbook, pp.76-100. London: Adlerian Society for Individual Psychology.
Shifron,R. (2016) "Holism and the life task balance- Homeostasis of- life tasks". UK Adlerian Yearbook, pp.83-92.
Shiron,R. (2020) "Use of ER in therapy and supervision". The journal in individual psychology vo. 76 no.1 spring 2020.
Comments