הפרעת קשב וריכוז ADHD ADD - מה שחשוב לדעת על הגורמים, האבחון והטיפול

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית נפוצה מאוד, המופיעה אצל רבים באוכלוסייה. כפי שניתן להסיק משמה, התסמינים העיקריים של ההפרעה הם קשיים של ממש במתן קשב, קשיי ריכוז ולעיתים גם פעלתנות יתר (היפראקטיביות) ואימפולסיביות. כיום אחוז המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז עולה פלאים בהשוואה לשנים קודמות, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער, אם כי יש הסבורים שמדובר במידה רבה באבחון יתר. הנה כל מה ששוב לדעת על הפרעות קשב וריכוז, כולל הטיפול האפשרי בהן.

מגוון טיפולים רגשיים לילדים ולמבוגרים בהפרעות קשב וריכוז שעושים את ההבדל

הגורמים להפרעת קשב וריכוז

מבחינה נוירו-ביולוגית, הפרעת קשב וריכוז נובעת מבעיות בתפקוד המוליכים העצביים, או למעשה בחוסר איזון בין פעילות הדופמן לבין פעילותם של המוליכים העצביים המרכזיים. בפועל יש גורמים שונים שעלולים להביא לתרחישים מהסוג הזה, כאשר המרכזיים המוזכרים בהקשר הזה הם גורמי תורשה, בעיות בתפקוד ובמבנה המוח, חשיפה של העובר לחומרים רעילים במהלך תקופת ההריון של האם, בעיות שינה או אפילו צפייה מוגזמת בטלוויזיה במהלך הילדות.

אבחון ADHD

חשוב להדגיש שכיום אין עדיין תמימות דעים לגבי האופן הנכון לאבחון הפרעות קשב וריכוז, כאשר פעמים רבות מציאת התשובה לשאלה מתחילה עם בחינת התסמינים המופיעים אצל הילד או האדם המבוגר יותר. יש שורה ארוכה של תסמינים המזוהים עם חוסר קשב, לחלקם ניתן לשים לב במהלך הילדות אם רק שמים לב לרמזים. עם זאת, חל לעיתים בלבול בין הפרעות קשב וריכוז לבין מצבים אחרים הכוללים תסמינים הדומים במידת מה, דוגמת חרדות, דיכאונות, תסמונת טורט, אוטיזם או אפילפסיה.

האבחון בישראל, בדומה לארצות הברית, נעשה בפועל על פי מדריך האבחנות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, DSM. האבחון מבוסס על הערכה קלינית מקיפה, שאלוני אבחון המותאמים לילד או למבוגר, בחינה של התסמינים וגם בדיקה רפואית. לא תמיד התשובה שתתקבל דרך האבחון היא חד משמעית, אבל בהחלט היא אמורה להיות מספקת כדי לדעת האם נדרשת התחלת טיפול. 

איך מטפלים בהפרעת קשב וריכוז?

בשנים האחרונות עלתה מחלוקת של ממש בנוגע לדרכי הטיפול המרכזיות בהפרעות קשב וריכוז. הטיעון המרכזי היא שידם של הגורמים המאבחנים והמטפלים השונים קלה על ההדק במתן תרופות מזיקות להפרעות קשב וריכוז, בראשן ריטלין. תרופות ממריצות מהסוג הזה מעוררות את מערכת העצבים המרכזית ובכך "מתקנות" את זרימת הדופמין הלקויה. בדרך זו מתאפשר לשמור על קשב לאורך זמן ולשפר את השליטה העצמית, הזיכרון ופרמטרים אחרים. הבעיה העיקרית היא תופעות הלוואי של התרופות, שמביאים לכך שהן גורמות לעיתים יותר נזק מאשר מביאות תועלת. תסמינים אשר מקושרים לתרופות כוללים נדודי שינה, ירידה בתיאבון, דיכאון, כאבי ראש ובטן, עצבנות, אפטיות ועוד.

חשוב לזכור שטיפול בהפרעות קשב וריכוז ממש לא חייב להיות מבוסס על תרופות בלבד. טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים התנהגותיים (דוגמת CBT), טיפולים אישיים או משפחתיים ואפילו שינויים באורח החיים, לרבות הרגלי התזונה, עשויים לשפר את המצב בלא מעט תרחישים. היתרון המשמעותי הוא שטיפולים אלה עשויים להיות יעילים לא פחות מאשר התרופות, ובעיקר – בטוחים פי כמה. בכוחו של שילוב נכון ביניהם לשפר משמעותית את אחוזי ההצלחה ולקצר את הדרך הדרושה עד לשיפור התסמינים המזוהים כיום עם הפרעות קשב וריכוז.

התאימו לי מטפלים מומלצים