חרדים? – לא חרדים לפנות לעזרה נפשית מקצועית

מאת: אלעד ברוכין, עו"ס מטפל זוגי ומשפחתי

תהליך הפנייה לעזרה נפשית מקצועית הנו תהליך מורכב עבור כל אדם. ההחלטה אם לפנות לעזרה נפשית היא החלטה חשובה שיכולה להשפיע רבות על איכות חייו של הפונה. 

זוהי החלטה לא פשוטה שדורשת הכרה של האדם בקשייו ואמונה ביכולתו להיעזר וליצור שינוי. לעתים קרובות המחשבה בדבר פניה לטיפול נפשי מעוררת שאלות סביב אפקטיביות הטיפול, זהות המטפל, דימוי חברתי של הפונה לטיפול, מידת התאמת הטיפול לאמונות המטופל ועוד.

המחשבה להתחיל טיפול נפשי מעוררת המון שאלות והתלבטויות. מתאמת הטיפול הפסיכולוגי תיתן לך יד ותתאים לך מטפלים שמדוייקים לך

בנוסף, חוסר הכרות עם עולם הפסיכותרפיה, עלולים לעורר אצל המתלבטים חששות כבדים באשר לפנייה לטיפול ועל כן, קיימות הערכות לפיהן חלק לא מבוטל מהזקוקים לטיפול לא מגיעים (שביט, 2013 Corrigan & Rusch, 2002; ).

המחקר העוסק בהחלטה לפנות לעזרה נפשית מקצועית הינו רחב ומבוסס, אולם חסרה התייחסות מובחנת להחלטה כזו בקבוצות מיעוט מובדלות כמו החברה החרדית בארץ.

החברה החרדית הינה קבוצת מיעוט נבדלת בחברה הישראלית, על אף שהיא הופכת להיות קבוצה מרכזית הנתפסת כבעלת כוח אשר הולכת וגדלה בממדיה (גורביץ וכהן קסטרו, 2004).

ככלל, קבוצות מיעוט נוטות פחות לקבל טיפול נפשי ממטפלים השייכים לקבוצת הרוב (Margolese, 1998). ובפרט, לקבוצה זו נוספים גורמים שונים המשפיעים על נכונות פנייה לעזרה נפשית, הנובעים מאפיוניה המיוחדים של אוכלוסייה זו. כך למשל, נמצא שבני החברה החרדית נמנעים מלפנות בגלוי לטיפול בשל הסטיגמה הכרוכה בפנייה, בשונה מהחברה הכללית בארץ אשר פחות רואה בפניה לטיפול דבר שיש להסתיר אותו (שטרוך ואחרים, 2007).

למרות המאפיינים השמרניים של החברה החרדית, ניכר שקיימים סימנים של שינוי, כמו למשל עלייה במקרי הגירושין, וירידה בילודה (Toledano et al., 2009). כמו כן, קיימת עלייה בחשיפה למקרי התעללות בילדים וקשיים בגידול הילדים, המובילים לפניה למקורות עזרה מחוץ לחברה החרדית. כך למשל הורים חרדים במצבי משבר בגידול ילדיהם, מרגישים שפנייה לעזרה מקצועית מחוץ לחברה החרדית היא יותר לגיטימית (Fontes & Plummer, 2010).

במסגרת תמורות אלו, בחנתי את מידת נכונות הפניה לעזרה נפשית מקצועית בחברה החרדית. מתוך עבודת מחקר מקיפה יחד עם עבודה קלינית ממוקדת באוכלוסייה החרדית, מצאתי שקיימת נכונות גבוהה לפנות לעזרה נפשית מקצועית. כך למשל שאלת הסטיגמה בפנייה לטיפול בקרב האדם החרדי, נעלמת כאשר מדובר בטיפול הנעשה באופן דיסקרטי קפדני, וללא מעורבות גורמים חיצוניים ללא הסכמת המטופל.

כמו כן, נראה שגישת הרבנים המובילים במגזר החרדי השתנתה ביחס לטיפול נפשי מקצועי, מתוך הבנה שקיים ערך בהפניה לטיפול נפשי מקצועי במידת הצורך, במקום לתת בעצמם את המענה הנדרש. שינוי זה מחזק אנשים רבים לפנות לטיפול כאשר הם מקבלים את תמיכת הרב וההלכה, שרואה בטיפול את המענה הנכון עבורם.

ביסוד תפיסה זו קיימת הסתכלות ייחודית על הטיפול הנפשי והמטפל, כאוטוריטה נפרדת מתפיסת האוטוריטה הדתית. הטיפול הנפשי מקצועי דומה לכל טיפול רפואי אחר אשר נדרש לצורך בריאותו של המטופל. חרדיות לחוד ובריאות הנפש לחוד. כך שניתן להיות חרדי למהדרין, ויחד עם זאת לשמור על בריאות הנפש באופן מיטיבי בעזרת טיפול נפשי מקצועי.

קראו על: מחשבות על ההפנייה לטיפול