המודעות היא חצי הדרך לפתרון, אבל איך באמת יוצרים שינוי? כמה רעיונות שיכולים לעזור
מאת: מירב ברשינסקי - עובדת סוציאלית קלינית MSW, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית CBT ומטפלת רגשית
אנחנו כבר יודעים שכדי ליצור שינויי בטיפול פסיכולוגי, נדרשת מודעות. הבעיה שהמודעות והתובנה לא מבטיחות את השינוי הרצוי. גלו כמה שיטות וגישות ליצירת שינוי, חלק מהשיטות נשמעות לא הגיוניות, אך בטיפול הן יכולות לעזור.
מה היה מהפכני ברעיון של פרויד?
בתחילת המאה העשרים הגה זיגמונד פרויד רעיון מהפכני שטלטל את העולם המערבי, והוא שניתן לטפל בבעיות פיזיות ובמצוקות נפשיות באמצעות דיבור בלבד. פרויד יצר כמה מודלים בניהם המודל הטופוגרפי, על פיו לנפש האדם יש תודעה הכוללת חשיבה מודעת, חשיבה לא-מודעת וחשיבה על סף המודעות.
התהליך הטיפולי על פי פרויד כלל ניסיון של האדם להעלות תכנים מהחשיבה הלא-מודעת אל החשיבה המודעת, וזאת כדי לאפשר תובנה (הבנה עצמית), ובעקבות זאת - יכולת תמרון ושינוי. רעיון זה נחל הצלחה רבה, עד שכיום כולנו יודעים להגיד "המודעות היא חצי הדרך לפתרון" ומבינים שקיים קשר בין תובנה ליצירת שינוי.
הבעיה שהמודעות לא מספיקה לשינוי
עם זאת, לאורך השנים החלה להתעורר ביקורת סביב רעיון זה, כי פעמים רבות התובנה והמודעות לא מספיקות לשינוי. דוגמה לכך היא בחורה העוסקת בזנות, שעברה התעללות מינית בילדותה, אך הדחיקה זאת מהזיכרון המודע. בתהליך הטיפולי יתכן שיעלו תכנים מהלא-מודע אל המודע באשר לסיבות לבחירה זו, כלומר התובנה כי הזנות מבטאת מעין שחזור של הפגיעה המינית. כדאי שנבין שהמודעות לנושא לא תספיק להפסקת הזנות כפגיעה עצמית.
מניסיון, כמעט כל האנשים שמגיעים לטיפול פסיכולוגי מניחים שבתהליך הטיפולי הם אמורים להבין משהו על עצמם, ומתוך כך (ואולי רק מתוך כך) יצליחו לייצר שינוי בחייהם. בפועל תהליך יצירת השינוי איננו כה פשוט וסכמתי, ורבים "בעלי תובנה" יוכלו לשתף כי גם לאחר הופעת התובנה, חוזרים הם לאותם הרגלים או דפוסים מהם ניסו להיפטר.
השאלה מה ניתן לעשות והאם ישנן דרכים נוספות ליצירת שינוי?
כמה עשרות שנים לאחר הפצת רעיונותיו של פרויד, בשנת 1966, הקימו קבוצה של פסיכולוגים ומטפלים משפחתיים את ה"מרכז לטיפול מזורז" במוסד לחקר הנפש בפאלו-אלטו, בקליפורניה. בניגוד לדעה השלטת באותה תקופה, המחברת בין תובנה לשינוי, חברי המרכז יצאו מנקודת הנחה שונה לחלוטין והיא שלא רק שניתן לייצר שינוי ללא תובנה, אלא שפעמים רבות הניסיון לייצר שינוי באופן ישיר המכוון לבעיה, סופו להיכשל ואף להגדיל את הבעיה המקורית.
בשנת 1979 מספר חברים במרכז מפרסמים את הספר "שינוי -עקרונות של יצירת בעיות ופתרונן". בספר זה הם מדגימים באופן מקורי ומשעשע ביותר, איך דווקא שיטות ישירות ליצירת שינוי נכשלות פעמים רבות, ולעומתן שיטות "בלתי הגיוניות" או "בלתי סבירות" מצליחות להביא את השינוי המיוחל. התיאוריה המוצגת בספר מעניקה תשומת לב מיוחדת לתהליך עצמו יותר מאשר לתוכן. היא שמה דגש רב יותר על ה"כאן ועכשיו" מאשר על העבר. בנוסף, הם מסבירים איך אפשר להיעזר במניפולציות שכל אדם מפעיל באופן טבעי לשימושו של תהליך השינוי. למה דווקא לא כדאי להימנע ממניפולציה, למרות האסוציאציה השלילית שמונח זה מעורר בקרב מטפלים.
שני רעיונות מרכזיים מתוך הרעיונות הרבים המובאים בספר:
#1 רעיון - ההבדל בין שינוי ממעלה ראשונה לשינוי ממעלה שניה
שינוי ממעלה ראשונה מתייחס ל-"עוד מאותו הדבר".
דוגמה קלאסית היא אישה המרגישה שבעלה לא פתוח איתה במידה מספקת. היא לא יודעת מה הוא חש כלפיה, על מה הוא חושב, מה הוא עושה מחוץ לבית וכו'. היא תנסה להשיג את המידע שברצונה באמצעות שאלות, מעקב אחר התנהגותו ודרכים דומות.
ברגע שבעלה ירגיש כי היא פורצת מידי את גבולותיו, סביר שינסה למנוע ממנה גם את המידע התמים ביותר. הוא יגיד לה: "רק כדי ללמד אותה שהיא לא צריכה לדעת הכול".
תגובה כזו, רק תגדיל את החשד של האישה ואת ניסיונות החקירה. הדבר כמובן יגרור בתורו הסתרה נוספת מצד הבעל וכן הלאה.
דוגמה זו ממחישה איך דווקא הניסיון להוסיף עוד מאותו הדבר (כלומר אופנים שונים של ניסיונות חקירה), מייצר לבסוף את התוצאה ההפוכה למטרה הראשונית.
שינוי ממעלה שנייה, שינוי לא צפוי בניגוד לשכל הישר
לעומת זאת, שינוי ממעלה שנייה הוא אחר, חדש ושונה באופן מהותי. בשונה משינויים ממעלה ראשונה שתמיד נראים כמבוססים על ההיגיון והשכל הישר, השינויים ממעלה שנייה נראים בדרך כלל מוזרים, בלתי צפויים ובניגוד לשכל הישר.
על פי המקרה הקודם, אחת הדוגמאות לשינוי ממעלה שנייה יהיה שבמקום שאישה תתחקר יותר ויותר את בעלה (פעולה המבטאת מעין ניסיון קרבה חטטני), יהיה עליה דווקא להתרחק ממנו.
דוגמה לכך: לענות בתשובות קצרות לשאלותיו, להיות פחות זמינה פיזית, פחות קשובה, וכן הלאה.
שינוי מדרגה שנייה, יכול מאוד לעורר בבן הזוג (בגבר) חרדה בנוגע לריחוק הפתאומי של בת זוגו. שינוי זה יכול לגרור אפילו לניסיון התקרבות מצידו, ע"י שיתוף בתחושותיו ומחשבותיו במטרה לייצר קרבה מחודשת. דוגמה זו מראה איך פעולה שכאילו מנוגדת לשכל הישר, דווקא יכולה להביא לתוצאה המיוחלת.
#2 רעיון - השיטה הפרדוקסלית
שיטה זו הינה טכניקה שפיתח ויקטור פראנקל, מייסד הלוגותרפיה. בדרך זו המטפלים עושים בעצמם או מנחים את המטופלים לעשות משהו פרדוקסלי, כלומר הפוך מההיגיון.
בטיפול, המטופלים מונחים לעשות או לייחל להתרחשותם של הדברים שבדיוק מפניהם הם חושש.
לדוגמה - אדם שפחד לצאת מביתו עקב חשש שיקבל התקף לב, יוצע לו שיצא לרחוב וינסה לקבל שלושה התקפי לב לפחות. טכניקה זו הוכחה יעילה במגוון הפרעות, מכיוון שהיא שוברת מעגל קסמים של חרדות או של הנחות יסוד שבתוכן שבוי המטופל.
באותן שנים שני הרעיונות האלה (ורעיונות נוספים המובאים בספר- "שינוי") פרחו, אך עם השנים מסיבות שונות ועם התפתחותם של רעיונות חדשים בפסיכותרפיה, הם נחלשו במקצת. יחד עם זאת, גם כיום רבות משיטות הטיפול, בניהן הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) והטיפול המערכתי-משפחתי, נשענים ונעזרים ברעיונות אלו.
הדוגמה של אריקסון לשיטה הפרדוקסאלית
מילטון אריקסון היה פסיכיאטר ופסיכולוג אמריקאי, אבי השיטה האריקסוניאנית בהיפנותרפיה, הרחיב את השיטה הפרדוקסלית ועסק בה רבות. מציג את הדוגמה הבאה:
מטופלת צעירה הגיעה אליו לטיפול בכסיסת ציפורניים כפייתית. בתגובה לכך הוא נתן פירוש מחודש לבעייתה (טכניקה נוספת המוצגת בספר "שינוי") והסביר כי בכך שלא נותנת לציפורניה לגדול, היא שודדת מעצמה את ההנאה האמיתית של כסיסת הציפורניים. בצורה זו עודד אותה לתת לחלק מציפורניה לגדול קצת יותר. בתגובה לכך החליטה המטופלת לגדל את כל ציפורניה מספיק זמן כדי שתוכל ליהנות באמת מכסיסתם. עם זאת, לאחר מספר ימים בהם נתנה לציפורניה לגדול, החליטה לבסוף שאיננה רוצה לכסוס את ציפורניה כלל.
לסיכום, קיימות שיטות שלפעמים נתפסות כלא הגיוניות, אך הן עוזרות לשינוי
נראה כי מלבד האפשרות המוכרת והשכיחה ליצירת שינוי ע"י הבאת האדם לידי תובנה, ישנן אפשרויות, שבמבט ראשון לפחות, נראות כחסרות כל היגיון, אך הן טומנות בחובן את היכולות לייצר שינוי, ולעיתים אף באופן פשוט ומהיר יותר.
> > דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לך למצוא את המאץ' למטפלת או למטפל בטיפול פסיכולוגי ובטיפול רגשי שמומלצים באזור שלך.
מקורות
מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.
ואצלאוויק, פ., ויקלנד, ג'., ופיש, ר. (1979). שינוי- עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן. תל אביב: ספריית פועלים.
פרנקל, ו. (1970). האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר.
מרום, צ. גלבוע שכטמן, ד. מור, נ. ומאיירס, י. (עורכים). (2011). טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים עקרונות טיפוליים. תל אביב: דיונון.
Goldenberg, H. & Goldenberg, I. (2013). Family Therapy: An Overview (8th ed.). Brook/Cole Publishing Co.
Hayley, J. (1968). Advanced Techniques of Hypnosis and Therapy: Selected Papers of Milton H. Erickson M.D. New York: Grune and Stratton Publishers.
Comments