טיפול בהורות או טיפול בילד?
מאת גלעד אנגלברג , פסיכולוג קליני
זאת שאלה שהורים מפנים אליי פעמים רבות בקליניקה.
בשונה מהחשיבה שהייתה מקובלת שנים רבות בעולם הפסיכולוגיה השמה דגש על התנהגות הילד מבלי לתת משקל מספק להורה, היום הדעה הרווחת בקרב לא מעט אנשי מקצוע היא כי טיפול הורי הוא כזה הנותן דגש לעולמו הפנימי של ההורה, חוויית ההורות שלו והמפגש שלו עם עולמו הפנימי של הילד.
כמו בכלל של מסיכת החמצן במטוס – בטיפול עלינו לספק להורה קודם כל את החמצן לו הוא זקוק לפני שיוכל לעזור לילדו.
תם העידן שבו ההורה נתפס ככזה ש"קילקל" את הילד והמטפל הוא זה שירפא אותו ויחזיר אותו הביתה "מתוקן" (כהן, טיפול בהורות, גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם).
ההתבוננות ואיסוף האינפורמציה מהילד היא פעמים רבות משנית ומקור האינפורמציה הקלינית העיקרי הופך לעיתים להיות ההורים עצמם. סוכן השינוי העיקרי הוא ההורה ופורמט העבודה הוא עם ההורה עצמו (Brunsweiler-stern & Stern).
בעשורים האחרונים הצטברה כמות אדירה של ידע תאורטי ומחקרי שמצביעה על ההשפעה של ההורה על הילד. ישנם מחקרים המראים את ההשפעה הישירה של אפיוני ההורים ודפוסי ההורות על התפתחות הילדים והסתגלותם לאורך החיים (למשל בתחום ההתקשרות) וכן את ההשפעה המתווכת החזקה של הורות על התפתחות ילדים הן בתחומי הגנטיקה, הטמפרמנט, אירועים טראומטיים ואף יעילות הטיפול התרופתי (כהן, טיפול בהורות, גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם).
לפיכך, האימפקט של שינוי הורי על הילד הוא משמעותי ומתמשך לעומת האימפקט של המטפל שהינו זמני (המטפל פוגש את הילד פעם בשבוע בעוד ההורה נמצא עם הילד במהלך כל השבוע).
בנוסף, חווית הצלחה של הורה בשיפור מצבו של הילד תורמת לרווחת ההורה ולמעשה ההורה מפיק מכך חוויה התפתחותית רגשית המקבילה לטיפול אינדיווידואלי ואף מעבר לכך.
טיפול בהורות איננו דומה למפגשי הורים המתקיימים לצורך תהליכי התעדכנות עם ההורים לגבי הטיפול האינדיוידואלי של הילד.
הדגש בטיפול בהורות יהיה על תפקיד המטפל בקידום הויסות העצמי של ההורה לצורך וויסות הדדי של ההורה-ילד. הויסות מתייחס לחוויות פחד, אשמה וחרדה וההגנה מפניהן.
האמונה היא כי המרחב הטיפולי שיווצר על ידי הבנה והחזקה של ה"ראש" של ההורה ב"ראש" של המטפל יביאו לכך שההורה יוכל ליצור מחדש את הילד ב"ראש" שלו.
בנוסף, הויסות יאפשר תרגום הדדי של כוונות ורגשות הילד ושל ההורה בו זמנית על ידי המטפל בסיטואציה הטיפולית הבטוחה. לכך יש להוסיף עדויות עדכניות לגבי היכולת לשינוי באיכות ההתקשרות בבגרות (כלומר של ההורה), ביכולת המנטליזציה שלו וברמת המודעות ההורית.
לפי פונגי (Fonagy, 2002;1999) המטפל המיטיב עוזר לתינוק לפתח בהדרגה יכולת 'מנטליזציה' (היכולת להרהר בהתנהגות שלנו ושל האחר) ושליכולת זאת משמעות קריטית ביצירת אישיות מווסתת שלא מונעת מהתנהגות המאופיינת בחוסר יציבות והתפרצויות.
בטיפול בהורות חשוב במיוחד להבין את עולם האמונות והרגשות של ההורה כדי לראות איך עולמו משתלב במערכת היחסים עם הילד אבל גם באופן כללי להבין איך היחסים עם הילד ומה שקורה בבית משתלבים עם האמונות והאופן שבו ההורה חווה את העולם.
האם ההורה ציפה לילד אחר ממה שהוא קיבל? האם המצב בבית מקרין על מה שההורה חושב על עצמו כאדם? איך משתלבים האמונות והרגשות של ההורה לגבי אישיותו עם עולמו כיום? כמו כן ננסה להבין איך העבר של ההורה משפיע או משתלב עם מה שקורה להורה עם הילד היום.
לפיכך, טיפול בהורות יכול וכדאי במספר לא מבוטל של מקרים להוות את הטיפול המרכזי בילד.
ראו גם: הדרכת הורים
מקורות מידע:
אסתר כהן, טיפול בהורות, גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם, 2017.
Comments